אחר צהריים אחד ילדכם הגיע הביתה עם דילמה חברתית: "הילד ההוא חטף ממני ולא ידעתי איך להגיב….ילד איים שירביץ לי….חברה שלי סירבה לשחק איתי היום ושיחקה רק עם בנות אחרות….רבתי עם החבר הכי טוב שלי ואני לא יודע איך להשלים…" ועוד ועוד. הילד זקוק להדרכה שלכם איך להגיב למתרחש ומחכה מההורה שייתן לו ארגז כלים שלילד עצמו עדיין אין.
אם כן תפקידנו ההורי במקרה זה הוא להרחיב עבור הילד את אפשרויות התגובה למתרחש ולסייע לו לבחור בעצמו איך לפעול מחר בבוקר (או בפעם הבאה שזה יקרה).
איך עושים את זה?
קודם כל- מחזקים את הילד על כך ששיתף אתכם. זה לא מובן מאליו וחשוב לחבק את האמון שהילד רוכש לכם ולנהוג בו בכבוד בהתאם. לפעמים 'לדבר על זה' לא מספיק או לא נקלט ממש אצל הילד. לפעמים המילים נאמרות (הכוונה לדרך ההתמודדות שהצעתם לו ) אך הילד לא ממש יכול לדמיין את עצמו 'עושה את זה' בפועל. לפעמים הוא מדמיין תגובה קשה מצד הילד שמולו וזה משתק אותו מלנסות את האפשרות המוצעת.
אז מה כן עושים אם הדיבור אינו יעיל? משחקים את זה!
שלפו בובות אצבע או בובות רגילות והמחיזו את המצב! (היו יצירתיים כפי האפשר, לפעמים כדאי להראות לילד משהו דומה למה שקרה לו ולא בדיוק את אותו המקרה). עכשיו חישבו יחד עם ילדכם איך לייעץ לבובה להתמודד בדרכים שונות: תנו לילד להציע כמה שיותר דרכים והראו לו ,לנגד עיניו, איך הסיטואציה יכולה להיראות בשטח- על ידי הבובות המדמות את המצב. נסו להראות לו מגוון רחב ביותר של תגובות כדי שיוכל להתחבר ולבחור את מה שמתאים לו. הראו לו גם תגובות לא חיוביות אפשריות מהחבר ויחד אתו נסו להמשיך ולהתמודד הלאה…
הרעיון הוא כפול- באמצעים משחקיים מרגיש הילד מרחק בטוח מהסיטואציה, דבר שלא מתאפשר לו בחיים האמתיים. האירוע קורה כאילו למישהו אחר (לבובה) ולילד יש אפשרות להביט על הסיטואציה מהצד. אותו ריחוק רגשי מסוים מאפשר לו לפתוח את הראש למציאת פתרונות לסיטואציה ולשחרור רגשות קשים . זה תמיד קל יותר כשרואים את זה מהצד מאשר זה קורה לי- לכן אוטומטית הילד מקבל פרופורציות אחרות על האירוע. היתרון השני באמצעים של משחק הוא האפשרות של הילד לשנות את המתרחש, לנסות אפשרויות חדשות (שלא ניתן בשטח), לראות דרכי תגובה אפשריות של הצד השני שמולו ולחשוב קדימה על הצעד הבא בהתמודדות. מדהים, נכון? וכל זה קורה כשאתם לידו, מלווים אותו, מדריכים ומקשיבים לו.
עזרו לו לחשוב יצירתי על תגובות נוספות כשהוא נתקע, אך זכרו דבר חשוב מאוד!: ככל שילדכם ימצא את הפתרונות בעצמו- ייטב! כך הוא לומד על יכולתו לפתור בעיות ואף מתאים את הפתרון הספציפי שמתאים בדיוק לו.
תתפלאו לראות שבובות הן אמצעי מצוין ביותר גם עבור ילדי בית הספר היסודי . הם מתחברים לבובות ומצליחים לראות את עצמם בדמויותיהן. נסו את זה, זה עובד כמו קסם…
כל הזכויות שמורות לנעמה וקסמן